Plantar Fasciitis, דורבן, Insertional Achilles Tendinopathy, Sever's Disease ו-Heel Pad Syndrome. בפולס יודעים ש"דורבן" הוא ברוב המקרים תוצאה, לא סיבה, ומטפלים במקור האמיתי של הכאב. 80% מהמטופלים משתפרים תוך 3 חודשים עם הפרוטוקול הנכון.
מדריך מלא לכאבי עקב ודורבן, מ-Plantar Fasciitis ועד Sever's Disease אצל ילדים.
העקב הוא הנקודה הראשונה שפוגשת את הקרקע בכל צעד. הוא סופג כוחות של עד פי 3 ממשקל הגוף בהליכה, ופי 7 בריצה. כשמשהו שם לא עובד כמו שצריך, כל צעד הופך לחוויה מייסרת.
עצם העקב (Calcaneus) היא העצם הגדולה ביותר בכף הרגל. היא מחוברת דרך הFascia Plantaris (רצועה סיבית חזקה) לעצמות המטטרסל בבסיס האצבעות. הפאשיה הזאת מתפקדת כ"קפיץ" שתומך בקשת כף הרגל ומעביר אנרגיה בין העקב לאצבעות בכל צעד.
מאחורי העקב מתחבר גיד האכילס, ובתחתית העקב יש "כרית העקב" (Heel Pad), שכבה של שומן מיוחד שסופגת זעזועים. עם הגיל, כרית העקב מדקקת ומאבדת יכולת ספיגה. זו סיבה נפוצה לכאבי עקב אצל מבוגרים.
Plantar Fasciitis היא הסיבה הנפוצה ביותר לכאבי עקב בעולם, פוגעת בכ-10% מהאוכלוסייה בשלב כלשהו בחיים. היא נובעת מעומס חוזר על הפאשיה הפלנטרית, שגורם לדלקת ולניוון בנקודת החיבור לעצם העקב.
"הצעד הראשון של הבוקר", כאב חד בעקב ברגע שקמים מהמיטה. אחרי כמה צעדים הכאב יורד, אבל מתגבר שוב אחרי ישיבה ממושכת. כאב אחרי פעילות, לא במהלכה. רגישות בנגיעה בתחתית העקב, בעיקר ב-Medial Tuberosity (הנקודה הפנימית-תחתונה של עצם העקב).
עלייה פתאומית במשקל או בפעילות, הגורם המיידי ב-70% מהמקרים. כף רגל פלטפוס (Pes Planus) או קשת גבוהה מאוד (Pes Cavus). קיצור גיד האכילס, מגדיל עומס על הפאשיה. שימוש בנעליים לא תומכות, בעיקר אצל עובדי עמידה. גיל 40-60, זו תקופת השיא.
המחקר ברור: חיזוק איטי ועמוק של הפאשיה (High-Load Strength Training) יעיל יותר ממתיחות בלבד. מחקר דני (2015) הראה שתוכנית חיזוק עם שלושה סטים של 12 חזרות על מדרגה עם מגבת, שלוש פעמים בשבוע, מביאה לשיפור משמעותי תוך 3 חודשים ב-80% מהמטופלים. אצל רצים, יש להתאים את העומסים בהתאם למרחקים.
בפולס אנחנו משלבים: חיזוק איטי-עמוק של הפאשיה, דיקור יבש לשרירים שמחמירים את המצב (Soleus, Gastrocnemius), גלי הלם (Shockwave) במקרים כרוניים, טיפול ידני, וייעוץ על מדרסים כשצריך. מדרסים אורתופדיים תומכים יכולים להיות משמעותיים, אבל הם לא מחליפים את החיזוק.
"דורבן" הוא גרמיות קטנה על עצם העקב שמופיעה ברנטגן. הבעיה? מחקרים מראים שעד 30% מהאנשים ללא כל כאב יש להם דורבן ברנטגן. הדורבן הוא ברוב המקרים תוצאה של דלקת כרונית של הפאשיה, לא הגורם לכאב.
מחקר קלאסי של Johal et al. (2013) הראה שב90% ממקרי הדורבן, הסרה כירורגית לא משפרת את הכאב, כי הגורם לא היה הדורבן מלכתחילה. הגורם היה הפאשיה. לכן הטיפול חייב לכוון לדלקת הפאשיה, לא ל"חיסול הדורבן".
במיעוט מקרים (בעיקר אצל מבוגרים עם כרית עקב דקה), הדורבן עצמו יכול להיות מקור ישיר של כאב. במקרים אלה, לצד טיפול בפאשיה, נכנסים לתמיכה בכרית עקב עם מדרס מיוחד והפחתה של העומסים.
דלקת של גיד האכילס בנקודת החיבור שלו לעצם העקב (בניגוד ל-Mid-portion Tendinopathy שקורה באמצע הגיד). זו פציעה עקשנית במיוחד, ודורשת פרוטוקול שונה מ-Mid-portion.
כאב בגב העקב, בנקודת החיבור לגיד האכילס. מתגבר בעלייה במדרגות, ריצה במעלה, וקפיצה. לעיתים יש בליטה קלה ונפיחות באזור. הכאב מתגבר עם מתיחה אגרסיבית של הגיד, וזה ההבדל הקריטי מ-Mid-portion.
ב-Mid-portion, פרוטוקול Alfredson מבוצע עם ירידה מלאה מתחת לעקב, זה עובד מצוין. ב-Insertional, הירידה מתחת לעקב דווקא מחמירה (לוחצת על נקודת החיבור). הפרוטוקול המתוקן: חיזוק בטווחי תנועה מוגבלים (על רצפה, לא על מדרגה). גלי הלם מראים שיפור משמעותי של 70-85% במקרים כרוניים.
Sever's Disease (Calcaneal Apophysitis) היא הסיבה הנפוצה ביותר לכאבי עקב אצל ילדים ומתבגרים בגילאי 8-15, במיוחד אצל ילדים פעילים בספורט. זה לא "דלקת" במובן הקלאסי, אלא גירוי של אזור הגדילה של עצם העקב, בנקודת החיבור של גיד האכילס.
כאב בעקב אחרי פעילות גופנית, לעיתים עם צליעה קלה. נפוץ אחרי אימון כדורגל, ריצה, או קפיצה. הכאב מתגבר בסיום הפעילות ולעיתים מקרין לגיד האכילס. לחיצה על צדי העקב, רגיש מאוד.
הגישה בפולס עם ילדים: הפחתה של עומסים (לא הפסקה מוחלטת, פעילות עם התאמות), הקלות בנעליים עם כרית עקב, מתיחות עדינות של שרירי השוק, חיזוק מדורג, ועבודה בשיתוף עם המאמן וההורים. המחלה "נסגרת" לבד בסביבות גיל 14-16 כשאזור הגדילה נסגר, הטיפול הוא בעיקר לשליטה בכאב ולמניעת החמרה.
Heel Pad Syndrome הוא אטרופיה (דקדקות) של כרית השומן בתחתית העקב. בגיל צעיר, הכרית הזאת עבה ומלאה באוויר, סופגת זעזועים בצורה מושלמת. עם הגיל (60+), הריקמה הזאת מתדקדקת ומאבדת יכולת ספיגה.
ההבדל הקריטי מ-Plantar Fasciitis: ב-Plantar Fasciitis, הכאב הכי חזק בבוקר בצעד הראשון, ומקומי ב-Medial Tuberosity. ב-Heel Pad Syndrome, הכאב מפוזר יותר על כל העקב, מתחזק עם יום העמידה (לא חזק בבוקר), ונרגע במנוחה.
מדרסים עם כרית עקב מיוחדת הם הכלי המרכזי. הפחתת עומסים יומית, שינוי בנעליים. לא ניתן "להצמיח" שומן חזרה, המטרה היא לתת לכרית הקיימת את התמיכה המקסימלית.
רוב טיפולי העקב מכוסים בפוליסות בריאות פרטיות. מדרסים אורתופדיים מכוסים חלקית בחלק מהפוליסות.
בדיקת זכאות חינם →10 השאלות הכי נפוצות שאנחנו מקבלים ממטופלים.
שיפור משמעותי תוך 3 חודשים עם פרוטוקול נכון, 80% מהמטופלים. במקרים כרוניים (מעל 6 חודשים), הטיפול יכול להימשך 4-6 חודשים עם שילוב של גלי הלם. אין "פתרון של שבועיים", הפאשיה דורשת זמן להחלים.
ברוב המקרים, לא. מחקרים מראים שעד 30% מהאנשים ללא כל כאב יש להם דורבן ברנטגן. הדורבן הוא ברוב המקרים תוצאה של דלקת פאשיה כרונית, לא הגורם. ב-90% ממקרי הדורבן, הסרה כירורגית לא משפרת את הכאב. הטיפול חייב לכוון לדלקת הפאשיה.
זה תסמין הקלאסי של Plantar Fasciitis. בלילה הפאשיה "מתקצרת" במצב מנוחה. בצעד הראשון, כשאתה עומד על הרגל, הפאשיה נמתחת בפתאומיות וגורמת לכאב חד. אחרי כמה צעדים הרקמה "מתחממת" והכאב יורד. זה מבחן אבחוני מרכזי.
במקרים רבים, כן, אבל הם לא תחליף לטיפול. מדרסים תומכים בקשת כף הרגל ומפחיתים עומס על הפאשיה, אבל לא פותרים את הבעיה. הגישה הטובה: טיפול פעיל של חיזוק + מדרסים תומכים בתקופת השיקום. במקרים מסוימים המדרסים הופכים לצורך קבוע.
גלי הלם הם גלי אקוסטיים עצמתיים שמגרים החלמה של רקמות כרוניות. יעילים במיוחד ב: Plantar Fasciitis כרוני (מעל 3 חודשים), Insertional Achilles Tendinopathy, ודורבן סימפטומטי. סדרה של 4-6 טיפולים מראה שיפור של 70-85% במטופלים כרוניים שלא הגיבו לטיפול שמרני בסיסי.
לא הפסקה מוחלטת, אלא התאמות. הגישה בפולס: הפחתה של עומס (פחות אימונים, לא אפס), כרית עקב בנעליים, מתיחות עדינות, וחיזוק מדורג. המחלה "נסגרת" לבד בסביבות גיל 14-16, הטיפול הוא לניהול כאב ומניעת החמרה.
תלוי בשלב. בשלב החריף (6 שבועות ראשונים), ריצה מחמירה את הדלקת. מומלץ לעבור לספורט ללא השפעה (שחייה, אופניים). בשלב השיקום, ריצה הדרגתית עם חיזוק היא חלק מההחלמה. חזרה לריצה צריכה להיות מדורגת ולפי קריטריונים, בלי כאב בבוקר ובלי החמרה אחרי אימון.
אפשרות אחרונה, ובזהירות. יעילה בטווח הקצר (70% שיפור), אבל הרבה פעמים הכאב חוזר. סיכון: שבר של הפאשיה או דקדקות כרית העקב. בפולס אנחנו ממליצים על קורטיזון רק אחרי כישלון של 3-6 חודשי טיפול שמרני כולל גלי הלם.
כן. כללית מושלם, עד 111 ₪ החזר לטיפול, עד 24 טיפולים בשנה. ביטוחים פרטיים, עד 80% החזר. גלי הלם בדרך בכלל לא מוחזרים אך נדרשת סדרה קצרה. מדרסים אורתופדיים, החזר חלקי בחלק מהפוליסות. לפרטים מלאים.
סימני אזהרה: כאב חד עם שמע "פצפוץ" (חשד לקרע אכילס), אי יכולת להעמיס, נפיחות חמורה עם חום מקומי, אודם מתפשט (חשד לסלוליטיס), כאב לילי חזק, חוסר תחושה, או חום גוף עם כאב. במקרים אלה, לרופא מיד.
כאבי עקב כרוניים לא חייבים להיות גזר דין. 80% מהמטופלים עם Plantar Fasciitis משתפרים תוך 3 חודשים עם הפרוטוקול הנכון.
